"אמא מה את חושבת שמסתתר במילה חומש?"
באה בכורתי לשאול
וכבר היה לי ברור שהיא מצפה לתשובה מפורטת מנומקת ומנוסחת כהלכה.
אני לא מצליחה להעביר לה את חדוות הלימודים (אם קיימת כזו בכיתה ב')
אני מאוד אהבתי שיעורי תורה ותנך
וכל הזמן אומרים שאי אפשר להיות גם הומאני וגם ריאלי אבל ...לא להיות שניהם?
אז מה נשאר?
כל הזמן בתכמנות היא מוציאה ממני את התשובות לשאלות שלה וכל שיעורי הבית
ובאה בוכה שהיא לא הספיקה "להעתיק"ממני את התשובה כמו שאמרתי לה
אוף
למה לא מכינים ספר , ספרון , ספרונצ'יק קטן של הוראות לילדים האלו
מה נכון ומה לא נכון???
אני כבר מגיעה למצב שאומרת לה "בחיאת תביאי ת'עפרון אני אכתוב..."
נרגעתי להיום
מחר יהיה שידור חוזר.
תם החופש הגדול.
מה גדול??? ענק!!!!
נשארו לי קרחות בכמה מקומות בראש אותם אני מסתירה בתסרוקות מתוחכמות אני מקווה שזה יעבור עד פסח,
כי אז שוב יש לי חופש על הראש ...אבל דיה לצרה בשעתה כמו שאומרים.
אני אהנה מהרגע שוב בוקר של אמא ואלמה.
היום, יום קצר לאיתן כי הגן חדש עד 10 היום , עד 11 מחר וביום חמישי כבר יום רגיל ובא לציון הגואל (בצורת גננת וסייעת אבל אני לא קטנונית...).
הבוקר לא נרשמה התרגשות רבתית איתן רץ בריצת אמוק לגן שלו ומיקה סילקה אותי כבר בשער.
בקושי הצלחתי להוציא מהם תמונה "אוף אמא אני לא רוצה להצטלם" - תגובה של שניהם דרך אגב
לפי הפרצופים בתמונות אפשר לחשוב שהם סובלים (אולי הם כן נהנו להוציא לי ת'מיץ בחופש?).
מה שלא יהיה ואיך שלא הנה חוזרים שוב לשיגרה ואני מצפה לזה כמו לאויר
הנה תמונות מהבוקר ...