איזה משפט נדוש וכמה כובד הוא מביא לי לראש עכשיו.
מוצאי שבת עכשיו שקט הסופות נרגעו אבל היה לנו יום מלא מלא שוקולד וממתקים וריצות והשתוללות
ראשונים נבחרו סבתאסבא . הם לא ידעו מה הולך להיות אבל הם כבר סומנו והילדים כבר תכננו כל פרט במה שהיה קרוי בית ראוי למגורים ועכשיו כבר לא .
בריצת אמוק לחדר המחשב "אני ראשונה!!!!!"
"הייייייייי " אני קוראת "איפה הנשיקה לסבתא???" אבל מי שומע???
הם כבר בוהים במסך המרצד להספיק כל שניה לפני שמגיעים בני הדודים שהם אתגרי טבע מסוג אחר לגמרי ולא פחות טורף.
מי מבינכם שמכיר את השד הטזמני יכול לתאר את מקומות האוכל שלהם אחרי שסיימו ...
פירורים , מריחות של קטשופ, טיפות של מרק מלוות בשקדי מרק (שלא ירגישו לבד המסכנות) וזה המקום להודות לזינה הכלבה הלוחמת על ניקוי השביל והחלק שמתחת לשולחן - תודה זינה!
אחרי סיימנו להחריב את החדרים הסלון והמטבח של סבתא אפשר לבקש חטיף ושוקולד וגם ממתק (כל אחד מהם הוא משהו אחר גם אם כולם שואפים לאותה שקית)
נפרדים נשיקות חיבוקים ואנחת רווחה שעוד אפשר לראות את צבע השטיח אנחנו מתיישבים באוטו ובקול ענות חלושה באה הבקשה אני רוצה לבקר את סבתא עם קקולה (חתולה מרגיזה)
טוב... נלך...
מגיעים הילדים רדומים מזיעים הפוכים כל הדרך נתניה - חולון ישנו
הגדולים קופצים כמו פנתרים הקטנה מתעקשת לבכות
זה זריז אני משכנעת את עצמי ואחרי שעה של רביצה מתפנים לביתנו
באה מנוחה ליגע... איפה המנוחה ואיפה השבת?
ומה פתאום הבאתי לכם משפט צבאי???
1. ניר יוצא לשבוע מילואים איזה כיף לו כמה זוועה לי
2. סוף השבוע הוא תחילת השבוע המזויע
3. אני צריכה להוסיף משו?

2 תגובות:

זהבית שקד said...

חולה עלייך
וצודקת איפה מנוחה גם אני שואלת

אוגוסטה חושבת ogusta thinks said...

איך הוספת את גאדג'ט הדגלים? אודה לך את תיידעי אותי. תודה