עכשיו בימים של הקיץ הילדים בחופש החום עולה
ואני כולי בשיגעון עם עצמי
פעם ידעתי לבשל (אולי גם היום אבל לא ממש מצליח לי)
האמת היא שגם הייתי יותר חביבה נעימה חייכנית (לפעמים בכוח אבל זה לא היה עולה לי בבריאות) יכולתי לראות מעבר לאף שלי . והיום מה???
אני ממש רואה מעבר לשעה הקרובה רק מתפללת שתיגמר שאף אחד לא יפגע
אלמה שוב עשתה שביל מיים ועכשיו היא שוחה בתוכו שרק לא תעמוד (ומיד תחליק...)
מיקה במיטה בוהה בטלויזיה (אני מקווה שלא נשרף פיוז עוד יאשימו אותי בהתעללות מוחית בילדים כשתחזור לבית הספר)
איתן הפך להיות נער שליח (תגיד לאמא שאתה רוצה ממתק...."אמא ...מיקה אמרה שאני רוצה ממתק")
אז אין מצב שהיום הוא יום בצד הנכון.
מי קובע את הצד הנכון בעצם?
אולי אני צריכה להחליט לתת להם להחליק להתאדות או להיות שליחים ולא לעשות מזה כזה סיפור?
אני בבית כבר יותר משנה וזה מתחיל לעלות לי בבריאות הנפש
אני מתרגמת את אלמה שוטף (הילדה לא מדברת מילה...)
אני כבר יודעת כמה ג'ינג'ים יש למיקה על הלחיים
ואת קצב צמיחת השיער של איתן לפי האופי שהוא מתעורר בבוקר
אני אבודה... זהו
שמישהו יזמין לי חדר בשלוותה
חלון לים בבקשה
0 תגובות:
Post a Comment